עמיתים בקרן זכאים לפנסיית זקנה עם הגיעם לגיל מסוים שמוגדר כגיל הזכאות, ולאורך כל חייהם.

גיל הזכאות לפנסיה -  בדרך כלל זהו גיל הפרישה כפי שהוא מוגדר בחוק גיל פרישה. מדובר בגיל בו העובד זכאי לפרוש מעבודתו. גיל פרישה חובה העומד על 67 שנים – זה הגיל בו מעסיק רשאי להפסיק את עבודת העובד שלו.

תוכניות פנסיה שונות מאפשרות הקדמה או איחור של מועד הפרישה והזכאות לפנסיה:
פנסיה מוקדמת – מהלך של הקדמת מועד הפרישה לפני שעובד הגיע לגיל הפרישה הרגיל. לרוב, מהלך זה ילווה בהפחתת שיעור הפנסיה.
פנסיה מאוחרת – מהלך של דחיית מועד הפרישה אחרי גיל הפרישה הרגיל. מהלך זה ילווה לרוב בתוספת סכום לפנסיה.

פנסיית נכות תשולם לעמית במקרה בו יאבד כושר עבודתו. גובה פנסיית הנכות נקבע בהתאמה לשכר העמית, לגיל הצטרפותו לקרן הפנסיה, ולמסלול הפנסיה שבחר.
סוגי פנסיית נכות בהתאמה למצבים השונים:
• פנסיה לנכות מלאה – תשולם במקרי אובדן כושר עבודה מלא בשיעור 75% ומעלה.
• פנסיה לנכות חלקית – פנסיה מופחתת, שתשולם במקרי אובדן כושר עבודה חלקי בשיעור 25% ומעלה. פנסיה זו מהווה פיצוי על החלק החסר.
• פנסיה לנכות זמנית – תשולם לפרק זמן מוגבל במקרי אובדן כושר עבודה זמני.
• פנסיה לנכות תמידית – תשולם לכל התקופה עד לגיל שבו העמית זכאי לפנסיית זקנה. לאורך תקופת התשלום העמית ימשיך בצבירת זכויותיו לפנסיית הזקנה.

פנסיה המיועדת לשאיריו של העמית הזכאי לאחר פטירתו. עמית זכאי = עובד שבוטח בפנסיה, אדם שביטח את עצמו באופן פרטי, פנסיונר.

השאירים שזכאים לקבלת הפנסיה:
• בן/בת הזוג של המנוח/ה.
• ילדי המנוח/ה – הפנסיה תשולם להם עד שיגיעו לגיל 18 או 21, או לכל החיים אם מדובר ביתומים שלא יכולים לכלכל את עצמם.
• אנשים אחרים שהינם תלויים בנפטר לפי המוגדר בתקנון תוכנית הפנסיה.